לאחר חודשים על גבי חודשים של חוסר יציבות, פחד וחוסר התמצאות, קיווה כי המצב באנגליה יכול להשתנות. עם זאת, נראה כי לאפקט Brexit יש סוף מוגדר, בהתחשב בכך שעד היום הבעיות הן רבות. בנוסף להשפעה כבדה על כלכלת לונדון בכלל, ברור שניתחנו בפירוט את המגזר שלנו: תחום הנדל"ן.

ובכן, ההשפעה היא יותר ממוחשית על פעילויות קנייה ומכירה. בהשוואה לשנה שעברה, העסקאות ממשיכות לאותת על רגעי משבר, ומדגישות היטב את מצב חוסר הוודאות הפוליטי והחברתי שברור שזורם לכלכלה.

בין מרץ למאי עלה במקום זאת מספר ההחלפות, בדיוק לאחר ה- 31 במרץ הגורלי, התאריך בו נקבע המועד האחרון למקרה בנושא ברקסיט.
נראה היה שהאמון מתגלה מחדש, מכיוון ש"הבעיה "עמדה להימחק ממוחם של המשקיעים. הגידול בעסקאות בחודש מאי בלבד הגיע ל -10 נקודות אחוז יותר מאשר בשנת 2018.

אולם ביוני הקרסות קרסו שוב בעקבות התפטרותה של תרזה מיי. קיפאון חדש, בעיות חדשות אך תוצאות דומות: שווקים חסומים ואפס השקעות.

אך ראש הממשלה החדש, בוריס ג'ונסון, שהחליף את ה- 24 במאי, עבד מייד בכדי לתת תנופה חדשה לכלכלה הבריטית. דחף אשר כתוצאה מכך אמור להאיץ ולהאיץ גם את התאוששות הנדל"ן. המטרה היא לצפות ולחזות כל סיטואציה קריטית, באמצעות ביטול החיכוכים המסחריים.

בינתיים, היצע הנכסים החדשים נותר כלול יותר ויותר, בדיוק מכיוון שהמוכרים הפוטנציאליים, בגלל היעדר ביקוש יציב אפקטיבי, מתאפקים על ידי כניסה בשקט לשוק הנדל"ן. די אם נאמר כי הצעות המחיר החדשות של ה- PCL וה- POL לא התייאשו עד לירידה למינוס 21 נקודות אחוז לעומת הרבעון האחרון של השנה הנוכחית.

עם זאת, מספר החילופים העולה על 10 מיליון ליש"ט עלה והוכיח כי שוב, שוק היוקרה ממשיך להגן על עצמו יותר מדי. כידוע, למעשה, פלח היוקרה כמעט ולא מאפשר לעצמו להיות מושפע ולשנות על ידי דינמיקות השוק, גם אם הם כה חשובים, מכיוון שמטרת ההתייחסות נראית יציבה ברמה כלכלית ותמיד חיובית להסתבך בהתחשב בנוכחות ענק פוטנציאל פיננסי.

מה שמצופה מהכלכלה בבריטניה בכלל לא קל להבחין. המצב מפותל הרבה יותר מהצפוי, ומעל לכל גבולות התופעה עצמה, הן זמנית והן מגזרית, לא נראים מתוארים בבירור. יש לקוות כי לאורך זמן מדיניות הממשלה עדיין תוכל לרפד את הבעיות הללו, ולהביא סוף סוף להחזיר את אנגליה לרמות הראשוניות שלה.